מאיטליה ועד עמק הלואר אוגוסט 06, 2017 12:13

חודש יולי היה עמוס ומרגש במיוחד. הוזמנתי להתארח ולהעביר סדנת רקמה במוזיאון ליהדות איטליה בירושלים. מקום קסום ויפייפה יותר ממה שדמיינתי
.
.
נפגשנו 10 בנות בחדר המצויר והמרהיב מהמאה ה19.
החלל מתוחזק ושמור באופן יוצא דופן (עבר שימור יסודי ומקצועי בעשור האחרון). כל תמונה שאצלם לא תטיב עם החוויה לבהות ולהתבונן בכל פרט ופרט בחדר
.
.
המפגש התחיל בסיור מרתק עם הסבר מעמיק על כל פרט וטכניקה. בקומה מעל התגלה בית כנסת עתיק שהגיע מוונציה של תקופת הרנסנס, הקשבנו בצמא על כל מלאכת היד העתיקה מציפוי הזהב, דפוס, ציור על עץ ועד לרקמה ותחרה
.
.
מיד לאחר הסיור חזרנו לחדר המצויר לסדנת רקמה. קסם ואווירה שרק חלל כזה יכול לאפשר
תמיד שמחה ומתרגשת לפגוש עוד נשים ונערות שרוצות ללמוד ולהכיר את עולם הרקמה
.
.
לפני החזרה הביתה הספקתי לעבור בחנות המשמחת של לילך ולבקר את ערכות הרקמה והגלויות שלי
.
.
לפני שבועיים התרגשתי במיוחד!! ראיון בבלוג של אטסי התפרסם ועלה לאוויר. מדהים ולא מובן מאליו!! כשאני בתוך תהליך של עשייה אני לא מתפנה להרים את הראש ולהסתכל על הדרך שעברתי. הכתבה בבלוג אפשרה לי לבחון ולהסתכל אחורה על הדרך ואני מלאת הודיה על כך
בפרסום של אטסי בחרו לפרסם משפט אחד כטיזר לכתבה:
"I make what I love—whatever feels right and makes me happy. So if I’m able to make others happy in the process, that’s incredible."
.
.
.
חודש יולי זימן התרגשות נוספת. קיבלתי הזמנה להתארח ולהשתתף בקיץ הבא ביריד רקמה בעמק הלואר בצרפת!! אחרי שקראתי על המקום המארח בשילוב צילומים (בינהם צילומים של מנות אחרונות בחדר האוכל של היריד כמו שרק בצרפת אפשר!!) לא יכולתי לסרב... יש עוד שנה שלמה לחכות אבל אני כבר מתרגשת וסקרנית לקראת החוויה שמחכה לי
תודה לך חודש יולי, היה עמוס ומרתק
.
.
אוגוסט התחיל... כמה ימים אחרי שכתבתי את הפוסט, נפרדתי מהחתולה האהובה שלי, אחרי 21 שנה יחד. הפרידה היתה עצובה וקשה. כל בוקר ממשיכה לחפש אותה למרות שהראש יודע שהיא לא איתי הלב לא מאפשר. כל כך הרבה הרגלים היו לנו יחד. כל רקמה שעבדתי עליה היא היתה מלווה אותי וכמובן הופיעה בכל כך הרבה איורים שלי. אני מניחה שהיא תמשיך להיות גם באיורים חדשים כמו שתמיד תשאר איתי בלב ❤.
מאפריל האחרון הרגשנו שהסוף מתקרב אבל בימים האחרונים כבר לא הצליחה לאכול ולשתות ומאד נחלשה.  הצטלמנו יחד על הדשא כמה רגעים לפני שנכסנו לוטרינר, לחיבוק אחרון. נראה שמוקה נהנתה מקרני שמש אחרונות. יפייפה, קטנטונת וטובת לב
.
.
גם מהבית נפרדים ממש בקרוב, סטודיו חדש והתחלות חדשות לפניי. SaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSaveSave